זוהי שאלה נפוצה מאוד המעלה מחלוקת לעתים קרובות. יש אנשים שאוהבים את החופש שניתן לקבל מריצה בחוץ בעוד שאחרים שונאים לרוץ בחוץ ומעדיפים ריצה בפנים על הליכון, בכתבה זו נעבור על היתרונות והחסרונות של כל שיטה.
ריצה על הליכון
ההבדל העיקרי בעת שימוש בהליכון לעומת ריצה בחוץ הוא שבהליכון החגורה נעה, מה שעוזר להניע אותנו קדימה ומקל אלינו. הבדל משמעותי נוסף הוא בכך שאנחנו מגונים מפני מזג האוויר. על מנת לדמות ריצה על הליכון ככל האפשר לריצה בחוץ, מומלץ להגדיר את השיפוע ל1-1.5% על מנת לאזן את שני הגורמים הללו ולהכניס את הגוף לאותו מתח כאילו רצנו בחוץ.
ככל שתתקדמו במשטר האימונים שלכם, ייתכן שתגלו כי סוגים מסוימים של אימונים קלים יותר לביצוע על ההליכון. אין לנו צורך למדוד ולתכנן את המסלול כפי שהיינו עושים זאת כאשר אנחנו רצים בחוץ. זה כולל מרווחי ספרינט ואימוני גבעות, שהם נהדרים על הליכון מכיוון שהמעקב הרבה יותר מדויק.
ריצה יכולה להפעיל לחץ רב על הגוף – בפרט על הברכיים והירכיים – וריצה על הכביש יכולה להוסיף לכך מכיוון שלמשטח הכביש אין תכונות בולמות זעזועים. עם זאת, הליכונים נועדו לספוג חלק מההשפעה, מה שיכול להיות נהדר אם אתה רצים קילומטרים רבים מדי חודש, או אם יש לכם פציעה שאינכם רוצים להחמיר.
ריצה בחוץ
גאדג’טים ומעקבי כושר הם הרבה יותר נפוצים כיום מאי פעם עם גישה למשוב מידי ולכן מעקב אחר ריצה בחוץ מעולם לא היה כל כך פשוט. חלפו הימים של תכנון מדידת כל מסלול והתאמת קצב לק”מ, היום הכול נעשה עבורכם. המשמעות היא שחלק מהיתרון שהיה פעם בהליכון על ריצה בחוץ נעלם.
ריצה בירידה יכולה להיות קשה יותר מאשר ריצה במעלה הגבעה במקרים מסוימים, בשל הלחץ הנוסף על הברכיים והדרישה לשמור על קצב טוב. למעט מאוד הליכונים יש הגדרות ירידה, כך שההתרגלות של הגוף יכולה להיות קשה אם אתם רצים אך ורק בפנים.
הבעיה הגדולה ביותר ומה שרוב האנשים מתלוננים כאשר הם רצים על הליכון הוא שזה יכול להיות די מייגע. כל ק”מ יכול להרגיש כמו 10 ק”מ, מה שגורם לאימון להרגיש ממש ארוך ומייגע.